מסופונים

מסופונים ניידים / אמנון מילר

מסופונים ניידים ליישומי שטח נמצאים בשימוש מסחרי מאז תחילת שנות השמונים. החלוצות בתחום היו חברות כמו Telexon, Husky ועוד, שפיתחו מסופונים מוקשחים שהתבססו על מערכות הפעלה ייעודיות (Proprietary). מאוחר יותר, בשנות ה-90 התחיל מעבר הדרגתי למסופונים מבוססי MS-DOS ורק כ-10 שנים מאוחר יותר התחילו להתפשט בשוק מסופוני Windows-CE, על גרסאותיה השונות. ניסיונות של יצרנים אחרים לקבוע תקנים בשוק (למשל Nokia עם Symbian) לא צלחו.

עד כאן, קצב ההשתנות של דורות המסופונים היה איטי בהרבה מזה של המחשבים ה"רגילים". בשנים האחרונות הגיעה מהפכת הסמארטפונים והטבלטים גם לעולם המחשוב הנייד העסקי.

כתוצאה מכך, מערכות ההפעלה הסטנדרטיות בעולם זה, בראש ובראשונה אנדרואיד, אחריה IOS של Apple ובעתיד הלא רחוק Windows 8, נשקלות כיום ע"י המנמ"רים ליישומי שטח הדורשים שרידות גבוהה, זמינות, אמינות ועדכניות מידע.

אם בעבר נאלצו הלקוחות להתמודד עם בעיות של זמינות רשת, בעיה שכמעט אינה קיימת כיום ברוב האזורים, הרי שכיום מה שמעכב את חדירתן של מערכות אלו והפיכתן לסטנדרט הם מספר גורמים עיקריים:

  • עמידות החומרה והציוד הפריפריאלי: אנשי השטח המשתמשים במסופונים הם ברובם אנשי "צווארון כחול", המבצעים עבודה פיזית (חלוקת סחורה, קריאת מונים, ספירת מלאי) שסמארטפון "עדין" לא יעמוד בה לאורך זמן. בנוסף, נדרשים לא פעם פתרונות הכוללים ציוד היקפי כגון מדפסות ניידות, סורקי ברקוד, קוראי שיקים, קוראי כרטיסי אשראי (ובעתיד הקרוב NFC), ובקיצור: ציוד קלט-פלט אשר אינו חלק מסמארטפון סטנדרטי.
  • הקושי בהפעלת מקלדת וירטואלית בסמארטפון / טאבלט, בעיקר אצל אותם אנשי "צווארון כחול" שהזכרנו קודם.
  • הפצת גרסאות תוכנה בתוך הארגון: הקושי העיקרי הוא במערכת ההפעלה IOS, עקב תפיסת ה-APPSTORE, שאינה מאפשרת גמישות, למשל כשנדרשת הפצה מהירה עקב "באג" קריטי.
  • רמת הקישוריות ל-Back Office הארגוני

ישנן 3 רמות של קישוריות בין הציוד הנייד למערכת המחשוב המרכזית בארגון:

  1. קישוריות חלשה: הלוגיקה העסקית המרכזית משוכפלת במסופון ע"י תכנות מחדש, מה שמאפשר עבודה במנותק לגמרי מהמערכת המרכזית, אבל מחייב, מצד שני, מאמץ תכנותי כפול בכל שינוי עסקי.
  2. קישוריות מלאה: עבודת On-line מלאה ישירות מול המערכת הארגונית. יתרון: אין צורך בשכפול לוגיקה עסקית. חסרונות: מחייב התאמה של מסכי המערכת הארגונית לגודל המסך של ההתקן הנייד, מחייב זמינות מלאה של הרשת הסלולארית בכל מקום.
  3. קישוריות חלקית: זוהי תפיסה חדשה יחסית, המבוססת על עבודת On-line כברירת מחדל, המשלבת בתוכה עבודת Off-line חלקית, תוך סינכרון נתונים מול Middleware הנמצא בין המערכת הניידת לבין ה-Backoffice הארגוני. אחד הפתרונות החדשניים בתחום זה היא מערכת ה-Sybase Unwired Platform מבית SAP, המאפשרת פיתוח יישומים ניידים מבוססי אנדרואיד, למשל, תוך שימוש בכלי פיתוח ויזואליים ע"ג פלטפורמה ייעודית ב-Back end, לצורך הגדרת תדירויות והיקף סינכרון נתונים בקלות יחסית. היתרון: פיתוח הלוגיקה העסקית במקום אחד. החיסרון: עלות רישוי ופיתוח, נדרש ידע ייחודי. ימים יגידו אם תפיסה זו תצליח לכבוש את השוק.

אז בכל זאת: למה כן? כי המערכות הניידות מהדור החדש יאפשרו לארגונים להתייעל דווקא היום, בעידן של מיתון, לנצל יתרונות כמו שימוש ב-GPS מובנה לצורך מעקב התקדמות יומי של העובד בשטח או של המצלמה המובנית לצורך דיווח on-line על מצב הסחורה במדף, למשל – ובאופן כללי להראות החזר מהיר על ההשקעה.

כדי להקטין את הסיכונים בהכנסת מערכות אלו יש צורך להתייחס אליהן כאל מערכות קריטיות – ולא כעוד סמארטפון או טאבלט –  ולהקדיש תשומת לב ארגונית לפרמטרים הבאים: ה-SLA הנדרש מהיצרנ/ים, ממשק המשתמש, זמינות, עמידות, מערכות הפעלה ובסיסי נתונים, ממשקים, ארגונומיה, טעינת הסוללה, הציוד הפריפריאלי וכמובן אבטחת מידע ושליטה מרכזית ובקיצור: לפתח התמחות ייעודית בנושא בתוך יחידת מערכות המידע.

לסיכום: בשנים הקרובות נראה השתלטות של מערכות ההפעלה הניידות על מגזר יישומי השטח הדורשים עמידות וזמינות גבוהה, גם אם הקצב יהיה איטי יותר מקצב החדירה לו אנחנו רגילים במגזר הפרטי ובמגזר העסקי המשרדי.